סאמוס: הרים ירוקים, פיתגורס והחוף הטורקי

איפה סאמוס נמצאת, ולמה היא ירוקה יותר ממה שחשבתם

סאמוס היא אי ירוק והררי במזרח הים האגאי, מעבר למצר צר מהחוף הטורקי, והיא מתגמלת מטיילים שמתכננים אותה כולה ולא קופצים אליה לסוף שבוע. באים בשביל עת עתיקה עמוקה, שבילים בין כפרי הרים ויין מתוק, ואפסוס העתיקה נמצאת בהישג יד מעבר למים בבוקר אחד. זה לא אי נופש מטופח, ומאתונה לא מהיר להגיע אליה. תנו לה כמה ימים לא ממהרים, והיא תחזיר לכם.

האי סאמוס שוכב בצפון מזרח הים האגאי, אחד האיים היווניים הקרובים ביותר ליבשת הטורקית. המצר ביניהם מצטמצם לכמה קילומטרים, קרוב מספיק כדי שהחוף שמנגד יהיה חלק מהנוף מהחוף המזרחי. אלה לא הקיקלאדים החשופים והמסוידים שרוב מי שמגיע בפעם הראשונה מדמיין כשהוא חושב על יוון.

הירוק הוא גאוגרפיה, לא קישוט. שני רכסים ממלאים את האי, הר קרקיס במערב ורכס אמפלוס, שנקרא גם קרבוניס, במרכז. הקרקע הגבוהה תופסת את מזג האוויר החולף, כך שהמדרונות העליונים מחזיקים יער אורנים, מעיינות ומפלים עונתיים, והמדרגות שמתחת מגדלות גפנים במקום שבו בקיקלאדים יש סלע. התוצאה מרגישה יותר כמו פינה של היבשה שנסחפה לים מאשר כמו גלויה קיקלאדית.

ארבעה מקומות מסדרים את כל האי. ואתי, שנקראת גם העיירה סאמוס, היא הבירה והנמל הראשי, בצפון מזרח. פיתגוריו יושבת בחוף הדרומי, ליד שדה התעופה והאתרים העתיקים. קרלובאסי מעגנת את המערב, וקוקארי היא כפר בחוף הצפוני. הם רחוקים מספיק זה מזה כדי שהמקום שבו תגיעו יעצב את היום הראשון שלכם.

ירוק והררי, ולזה יש תוצאה פשוטה לטיול שלכם: זה אי להליכה, לכפרים וליין, לא רצועה שטוחה של ברי חוף. השכנות שלה בים האגאי, איקריה וכיוס, חולקות את האופי הזה, ולמקום של סאמוס בין שאר האיים של המדינה, התחילו בסקירת האיים היווניים.

תרשים: Greece Trips. מותר לשימוש חוזר עם קרדיט - CC BY 4.0.

איך מגיעים לסאמוס: טסים, או מתחייבים למעבורת הלילה

הדרך המהירה לסאמוס היא לטוס. לאי יש שדה תעופה משלו ליד פיתגוריו, עם טיסות פנים מאתונה כל השנה, כך שאפשר לנחות אחרי קפיצה קצרה במקום הפלגה ארוכה. החלופה היא המעבורת מפיראוס, והיא התחייבות: הפלגת לילה או הפלגה של רוב היום. לטיול קצר, טוסו; שמרו את המעבורת לקפיצה איטית בין איים.

השם הרשמי של שדה התעופה הוא שדה התעופה של סאמוס “אריסטרכוס מסאמוס”, על שם האסטרונום העתיק, והקוד שלו SMI. האתר שלו מציג את חברות הפנים היווניות, Olympic Air ו-Sky Express, לצד רשימה קיצית של חברות אירופיות, ובהן Austrian, Eurowings, Jet2, Norwegian, TUI ו-Transavia, וזו הצורה של לוח הזמנים: אתונה כל השנה, רוב אירופה רק בעונה. הקווים משתנים, אז בדקו מול חברת התעופה ולא מול מדריך.

בים, המעבר מפיראוס, הנמל הראשי של אתונה, ארוך. Blue Star Ferries מפעילה אותו לקרלובאסי ולוואתי, שלושה עד שבעה ימים בשבוע לפי העונה, וגם ההפלגות המהירות ביותר לוקחות כמעט שמונה שעות לקרלובאסי ועוד יותר לוואתי. התייחסו לזה כקטע של לילה או של יום שלם בטיול ולא כהעברה מהירה, ובדקו את הזמנים כשאתם מזמינים, כי הם זזים עם העונה.

לסאמוס יש שלושה נמלים, ואי אפשר להחליף ביניהם. ואתי וקרלובאסי בצפון ובמערב מקבלות את המעבורות מהיבשה; פיתגוריו בדרום מטפלת בהפלגות אזוריות קצרות יותר; והסירות לטורקיה משתמשות גם בוואתי וגם בפיתגוריו. ודאו איזה נמל רשום בכרטיס שלכם, כי הם רחוקים זה מזה.

האי יושב גם על רשת מעבורות מקומית שמקלה לשלב אותו עם שכן: איקריה, פורני, כיוס ופטמוס הם החיבורים הרגילים, עם הפלגות עונתיות לכיוון הקיקלאדים. הרשת הזאת היא הסיבה שמטיילים רבים מחברים את סאמוס למסלול איטי של קפיצה בין איים במקום להתייחס אליה כטיול בודד.

אז הכלל פשוט. לביקור קצר, טוסו, ושמרו את המעבורת לקפיצה איטית או להנאה של הגעה בים. המכניקה של שתיהן נמצאת במעבורות באיים היווניים ובטיסות בתוך יוון, ולתמונה הרחבה של איפה בכלל אפשר לנחות במטוס, ראו לאילו איים יש שדה תעופה.

התניידות: למה רוב סאמוס רוצה רכב

רכב הוא מה שהופך שהייה לאי. אוטובוסים ציבוריים פועלים, ומחברים את ואתי, פיתגוריו וקרלובאסי לאורך עמוד השדרה המיושב, אבל הם מתדלדלים מהר מעבר לו ומתקבצים סביב העיירות ולא סביב נקודות תחילת השבילים והמפרצונים שבשבילם באתם. מטיילים שסומכים עליהם מדווחים על לוח זמנים דליל שבנוי סביב העיירות, מה שמשאיר את כפרי ההרים ואת החופים המרוחקים כמעט מחוץ להישג יד בלי גלגלים משלכם.

עם רכב, שאר האי נפתח: כפרי הגבעות על המדרונות המיוערים, החוף הדרומי השקט והחופים בצפון מערב שמגיעים אליהם ברגל. קטנוע עובד לרוכבים בטוחים בכבישים הראשיים, אבל פנים האי הוא סיפור אחר.

היו כנים עם עצמכם לגבי הנהיגה. סאמוס הררית, והכבישים לכפרים הם רצף של פיתולים ועיקולים עיוורים, עם משבי מלטמי בקטעים החשופים ועז מדי פעם במקום שהכי פחות רציתם. שום דבר מזה לא מעבר ליכולת של רכב קטן רגיל בקצב לא ממהר, אבל זה גם לא שיוט בכביש מהיר.

החניה היא המחיר בוואתי ובפיתגוריו, שבהן הגרעינים הישנים צפופים; בכל מקום אחר החופש שווה יותר מהטרחה. למכניקה של השכרה ונהיגה, ראו השכרת רכב ביוון, לאילו איים צריך רכב והתניידות ביוון.

מתי לנסוע, ושני החלונות ששווה לתכנן סביבם

סאמוס במיטבה בסוף האביב ובתחילת הסתיו: בערך מאי עד יוני, וספטמבר עד אוקטובר. הימים חמים, הים עדיין טוב לשחייה, השבילים נוחים להליכה לפני שחום הקיץ נכנס, וההמונים דלילים יותר מבשיא. סביב שני החלונות האלה מתכננים טיול לסאמוס.

מאמצע יולי ועד סוף אוגוסט זו המציאות האחרת, במילים פשוטות: חם, הכי עמוס, והעונה שבה המלטמי נושב הכי חזק על החוף הצפוני. בואו אז ואתם מקבלים המונים ורוח בתמורה לים החם והארוך ביותר וללוח המלא ביותר של פסטיבלים בכפרים.

הבחירה תלויה באמת במה שבאתם לעשות. עונות המעבר מתאימות להולכים, לטועמי יין ולכל מי שרוצה את העת העתיקה בלי לעמוד בתור, כי מזג אוויר נוח להליכה חשוב להם יותר מים שטוח מובטח. שיא הקיץ מתאים למטיילים שהחוף קודם אצלם, שירדפו אחרי מחסה בחוף הדרומי כשהצפון נעשה סוער, ולא אכפת להם לחלוק את החול.

הסתייגות כנה אחת: עונות המעבר הן המלצה, לא תחזית. חם וטוב לשחייה זה הרגיל, לא הבטחה, וגל קור מוקדם או גל חום מאוחר יכולים להזיז את השערים לכל כיוון. לתמונה הארצית, ראו הזמן הטוב ביותר לבקר ביוון, עונות המעבר ביוון ומדריך מזג האוויר חודש אחר חודש.

העת העתיקה שמזכה בתג של אונסק”ו

לסאמוס יש עבר עתיק שחזק הרבה יותר מהתהילה של האי. שני האתרים הבולטים שלה רשומים יחד ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק”ו בשם פיתגוריו והראיון של סאמוס: ההראיון, המקדש הגדול של האלה הרה במישור החוף, ופיתגוריו, הנמל העתיק המבוצר שנמצא מתחת לעיירה המודרנית שנושאת אותו שם ומסביבה. יחד הם הסיבה שמטייל שמתעניין בהיסטוריה נותן לסאמוס יום או יומיים יותר מלאי חופים טהור.

הדבר המרשים ביותר כאן הוא מנהרת אופלינוס. במאה השישית לפני הספירה מהנדסים חצבו אמת מים ישר דרך הר כדי להוביל מים לעיר העתיקה, והם חפרו אותה משני הקצוות בבת אחת ונפגשו באמצע מתחת לאדמה. לעשות את זה עם המתמטיקה והכלים של אותה תקופה, ולגרום לשני הצוותים באמת להיפגש, זה אחד ההישגים האמיתיים של ההנדסה העתיקה, ואפשר עדיין ללכת בקטע ממנה: אפוריית העתיקות של סאמוס ואיקריה, הזרוע המקומית של משרד התרבות היווני, שיקמה את המנהרה למבקרים ומנהלת את האתר. היא מפרסמת את הסדרי הביקור העדכניים, וכדאי לבדוק אותם, כי החלק של המנהרה שפתוח השתנה במהלך השנים.

האי לובש את ההיסטוריה האינטלקטואלית שלו בגלוי. פיתגורס נולד כאן לפי המסורת, ועיירת הנמל פיתגוריו נקראת על שמו; האסטרונום אריסטרכוס, ששם את השמש במרכז הרבה לפני שזה היה באופנה, והפילוסוף אפיקורוס קשורים גם הם לסאמוס. טענת הלידה נשענת על מקורות עתיקים ולא על רישום, ולכן היא נשארת “לפי המסורת”.

לתחנה מוחשית, המוזיאון הארכיאולוגי של סאמוס בוואתי מחזיק את ממצאי האי בשני בניינים, אחד ניאו-קלאסי ואגף מודרני: הפסלים של ההראיון, כלי חרס ומנחות מברונזה, שנהב ועץ בצד אחד, ואוסף הפיסול הארכאי בצד השני, ובתוכו הקורוס הענק. משרד התרבות היווני מפרסם את שעות העונה, מחיר הכרטיס ויום הסגירה השבועי, אז בדקו אותם ולא ספר מדריך. אם איים של מקדשים עתיקים הם הקטע שלכם, דלוס היא האי הגדול השני לשלב עם סאמוס במסלול ארוך יותר.

בוקר בטורקיה: טיול היום לאפסוס מעבר למצר

מסאמוס אפשר לאכול ארוחת בוקר ביוון, ללכת ברחובות השיש של אפסוס העתיקה עד אמצע הבוקר ולחזור לאי לארוחת ערב. מעבורות קצרות חוצות את המצר לקושאדסי שבחוף הטורקי, ומשם אפסוס, אחת הערים העתיקות השמורות ביותר בכל הים התיכון, נמצאת נסיעה קצרה פנימה. הסירות יוצאות גם מוואתי וגם מפיתגוריו, יומיים עד שבעה ימים בשבוע, בערך ממרץ עד נובמבר, והמעבר עצמו קצר באמת, מכחצי שעה ועד שעה וחצי לפי הסירה. הנסיעה הלוך ושוב נכנסת ביום אחד.

התייחסו לזה כמו שזה: גבול בינלאומי. לצאת מסאמוס לטורקיה פירושו לצאת מיוון ומאזור שנגן ולחזור, אז הדרכון הולך איתכם, לא רישיון הנהיגה. אם צריך ויזה טורקית או ויזה אלקטרונית תלוי לגמרי בדרכון שיש לכם, ומטיילים בקו הזה מדווחים גם על אגרת נמל מקומית שנגבית בצד הטורקי. אף אחד מאלה הוא לא משהו לקחת מדף טיולים: בדקו את הדרישה לאזרחות שלכם בשירות הוויזה האלקטרונית הרשמי של טורקיה, וקחו בחשבון תשלום בנמל בלי לצפות לסכום מסוים. ומטיילים מישראל: בדקו לפני כן גם את אזהרות המסע של המטה לביטחון לאומי לטורקיה.

המלכוד הכן הוא הזמן, ולא ההפלגה. ביקורת דרכונים בשני הקצוות, ועוד סירת חזרה אחרונה שקבועה ולא ניתנת למשא ומתן, הופכות את זה ליום טיול מלא ולא לסידור צדדי שדוחסים סביב ארוחת צהריים. בדקו את זמני ההפלגה של אותו יום מול המפעיל לפני שאתם מתחייבים. תנו לזה יום משלו, וזה אחד הדברים המתגמלים ביותר שסאמוס מציעה. לאילו מסמכים צריך ואיך עובד השעון של שנגן, ראו דרישות כניסה.

כפרי הרים, מפלים ורשת שבילים אמיתית

פנים האי הוא הסיבה לבוא. לסאמוס יש רשת מפותחת במיוחד של שבילי הליכה מסומנים, שמחברת כפרי אבן, ערוצים, כנסיות קטנות וחופים על פני המדרונות המיוערים, וזה הופך את האי למקום של הולכים לא פחות משל שחיינים.

כמה הליכות שווה לציין בשמן כי הגאוגרפיה לא משתנה. מפלי פוטאמי ליד קרלובאסי הם הליכה קצרה ומוצלת במעלה נחל אל בריכות שאפשר לשחות בהן. מיקרו ומגאלו סייטאני, בחוף הצפון מערבי הפראי, נמצאים בתוך שמורת Natura 2000 ומגיעים אליהם ברגל בשביל חוף ולא ברכב, וזו בדיוק הסיבה שהם נשארים שקטים. בפנים האי, הכפרים מנולאטס ווורליאוטס נאחזים במדרונות הצפוניים בין האורנים, ושווים את העלייה המתפתלת בשביל הנוף לבדו.

החופים מסתדרים לפי הרוח, ומשתלם להכיר את הדפוס לפני שמזמינים. החוף הצפוני סביב קוקארי, עם צמדו ולמונקיה בקרבת מקום, הוא הצד היפה, אבל הוא סופג את המלטמי חזיתית ונעשה גלי בימים סוערים. הדרום והדרום מערב, סביב פיתגוריו, איראון ומרתוקמפוס, יושבים במחסה ונשארים רגועים יותר כשהצפון גועש. שמות החופים בסאמוס הם גאוגרפיה יציבה, אז תכננו לפיהם, ותנו לרוח של אותו יום להחליט לאיזה חוף תסעו. איך המלטמי מתנהג באמת ומה הוא עושה לשחייה, ראו איך נראה הים.

מוסקט מתוק: היין שנושא את שם האי

על תווית יין, “סאמוס” הוא כינוי בפני עצמו. כינוי המקור המוגן של האי, שנקבע ב-1970, נעשה כמעט כולו ממוסקט לבן, הזן Muscat Blanc a Petits Grains, והוא אחד מיינות הקינוח הקלאסיים של הים התיכון. באופן חריג, אפשר להשמיט את שם הזן מהתווית לגמרי, כי המילה סאמוס לבדה מספיקה מבחינה חוקית.

שני סגנונות שווה להבדיל ביניהם. Vin doux naturel הוא יין מחוזק, שהתסיסה שלו נעצרת בתוספת אלכוהול כדי לשמור על המתיקות; הגרסה שנמכרת בשם Nectar נעשית מענבים שהושארו להתייבש ולהתרכז בשמש לפני הסחיטה, מה שנותן יין כהה, עשיר וצימוקי יותר. שניהם באים מאותו מוסקט לבן.

היין נושא גם מוסד אמיתי. במשך רוב המאה הקודמת איגוד הקואופרטיבים של יינני סאמוס היה למעשה היצרן היחיד באי, והוא הפך את היין המתוק של סאמוס ליין היווני המוכר ביותר בחו”ל; יקבים פרטיים הצטרפו מאז 2016. הכרמים המדורגים מטפסים על ההר המרכזי סביב אמפלוס, כך שאחר צהריים שמוקדש ליין הוא גם נסיעה אל פנים האי הירוק, ומוזיאון היין ליד ואתי הוא מקום יציב להתחיל בו לפני הטעימות. למקום של סאמוס בשולחן הרחב, ראו אוכל ושתייה ביוון.

למי סאמוס מתאימה, ומי צריך לבחור אי אחר

סאמוס היא למטיילים שרוצים נופים ירוקים, עת עתיקה רצינית, שבילי הליכה, יין מתוק ואת המעבר לאפסוס, ויתנו לה שלושה עד חמישה ימים לא ממהרים. זה האי הלא נכון לעצירה של שני לילות במועדון חוף, לכל מי שנחוש לראות את הנוף הקלאסי של לבן וכיפות כחולות, או לקפיצה קצרה וקלה מאתונה, כי ההגעה אליה היא התחייבות.

לגבי אורך: יומיים עד שלושה הם טעימה חפוזה, מספיק לעת העתיקה ולשחייה אחת. ארבעה עד חמישה הם הנקודה המתוקה, מקום להראיון ולפיתגוריו, להליכה טובה אחת, לאחר צהריים של יין וליום בטורקיה. שבוע מתאים למטיילים איטיים ולחופים הרחוקים.

היו מפוכחים לגבי האופי. זה אי עובד ולא אתר נופש מטופח, וזה רוב הקסם שלו. הוא גם יושב על גבול הים החיצוני של האיחוד האירופי. משרד ההגירה היווני מציין מרכז סגור עם גישה מבוקרת למבקשי מקלט באזור זרבו, בפנים האי מוואתי, חלק מהמציאות של אי בקו החזית של מזרח הים האגאי ולא משהו שחוף המבקרים בנוי סביבו. שקלו את זה בכנות. כדי לשלב את סאמוס במסלול ארוך יותר, ראו קפיצה בין איים ביוון או עיינו בכל היעדים.

עניינים מעשיים שכדאי לדעת לפני שנוסעים

קומץ מציאויות שייחודיות לסאמוס חוסכות חיכוך אמיתי. הראשונה היא מלכודת טלפון. מכיוון שטורקיה כל כך קרובה, טלפון ליד החוף המזרחי, ובטח בלב המצר, יכול לעבור בשקט לרשת טורקית, והחיבור הזה נמצא מחוץ לנדידה של האיחוד האירופי, ולעתים קרובות גם מחוץ לחבילת החו”ל שקניתם ליוון, כך שהחיובים מטפסים בלי שחציתם שום גבול ששמתם לב אליו. בדקו מה החבילה שלכם עושה בטורקיה, ושקלו לכבות נדידה לפני שאתם מפליגים. הפתרונות נמצאים בeSIM ולהישאר מחוברים.

קחו מזומן. כרטיסים מתקבלים ברוב המקומות בעיירות, אבל טברנות וחנויות קטנות בכפרים מעדיפות לעתים קרובות מזומן או מקבלות רק אותו, אז משכו מכספומט בוואתי, בפיתגוריו או בקרלובאסי לפני שאתם עולים לגבעות. איך עובדות עמלות הכספומטים והמוזרויות של הכרטיסים מוסבר בכסף ביוון.

קראו את הרוח. המלטמי נושב הכי חזק בשיא הקיץ והופך את החוף הצפוני לגלי; כשזה קורה, הדרום המוגן הוא החלופה, כך שתכנון השחייה לפי הרוח של אותו יום ולא לפי חוף קבוע חוסך נסיעה מבוזבזת.

ולבסוף, הכירו את הנמל שלכם. ואתי, קרלובאסי ופיתגוריו רחוקות זו מזו, ושדה התעופה נמצא ליד פיתגוריו, אז בדקו באיזה נמל המעבורת שלכם משתמשת ובערך כמה הוא רחוק מהמקום שבו אתם ישנים לפני שאתם נוחתים.

שאלות נפוצות על סאמוס

האם שווה לבקר בסאמוס?

כן, אם אתם רוצים נופי הרים ירוקים, עת עתיקה רצינית, הליכות, יין מוסקט מתוק ומעבר קל לאפסוס, ותתנו לה כמה ימים. היא בחירה חלשה יותר לסוף שבוע חוף מהיר או למראה קיקלאדי קלאסי, והמעבורת הארוכה מאתונה אומרת שהאי מתגמל שהייה ארוכה יותר.

כמה ימים צריך בסאמוס?

שלושה עד חמישה ימים מתאימים לרוב המטיילים: מספיק להראיון ולפיתגוריו, להליכה טובה אחת, לאחר צהריים של יין ולטיול היום לטורקיה. יומיים עד שלושה הם טעימה חפוזה, ושבוע מתאים למטיילים איטיים ולחופים הרחוקים. הדרך הארוכה לשם היא בעצמה טיעון בעד להישאר יותר.

במה סאמוס מפורסמת?

סאמוס ידועה כמקום הלידה המשוער של פיתגורס, בזכות ההראיון ופיתגוריו הרשומים באונסק”ו עם מנהרת אופלינוס, בזכות יין המוסקט המתוק שלה, ובהיותה ירוקה, הררית וקרובה מספיק לחוף הטורקי כדי להגיע לאפסוס העתיקה בבוקר אחד.

אפשר לעשות טיול יום לטורקיה מסאמוס?

כן. מעבורות קצרות חוצות מוואתי ומפיתגוריו לקושאדסי, כחצי שעה עד שעה וחצי בים, יומיים עד שבעה ימים בשבוע בערך ממרץ עד נובמבר, ומביאות את אפסוס העתיקה לטווח של טיול הלוך ושוב באותו יום. זה גבול בינלאומי אמיתי, אז קחו דרכון, ובדקו את כללי הוויזה או הוויזה האלקטרונית לאזרחות שלכם בשירות הרשמי של טורקיה לפני שאתם נוסעים, כי הם שונים לפי דרכון. ביקורת הדרכונים וההפלגה האחרונה הקבועה הופכות את זה ליום מלא.

מתי הכי טוב לבקר בסאמוס?

סוף האביב, בסביבות מאי ויוני, ותחילת הסתיו, ספטמבר עד אוקטובר, הם החלונות הטובים ביותר: ימים חמים, ים שעדיין טוב לשחייה, הליכה נוחה ופחות המונים מהשיא החם, העמוס והסוער של יולי ואוגוסט. התייחסו לזה כהמלצה עם נימוקים, לא כהבטחת טמפרטורה.

האם צריך רכב בסאמוס?

לא כדי להגיע לעיירות הראשיות, שהאוטובוסים מחברים, אבל למעשה כן כדי לראות את האי. רכב מגיע לכפרי ההרים, לחופים המרוחקים ולנקודות תחילת השבילים, שם שירות האוטובוסים דליל ובנוי סביב העיירות. קטנוע עובד לרוכבים בטוחים בכבישים הראשיים.