איתקה, יוון: האי השקט של אודיסאוס בים היוני

הצורה של איתקה: שתי גבעות, נמל אחד, אין שדה תעופה

איתקה היא בעצם שני הרים שקשורים יחד בחוט. האי הוא שתי אונות הרריות, קטנה בדרום וגדולה יותר בצפון, שמחוברות במותן הצר של מצר אטוס, שם הכביש עובר על כמה מאות מטרים של יבשה עם הים קרוב משני הצדדים. פנים האי ירוק, תלול ומדורג, ויש בו עיירה אמיתית אחת.

ואתי עוטפת מפרץ עמוק וכמעט סגור בדרום, נמל טבעי מוגן כל כך שמהרציף אפשר לאבד את הים הפתוח. כל השאר הוא כפר.

תרשים: Greece Trips. מותר לשימוש חוזר עם קרדיט - CC BY 4.0.

קנה המידה קטן מספיק כדי להחזיק אותו בראש. אפשר לנסוע לאורך כל האי בשעה בערך של פיתולים, וכמה אלפי אנשים גרים בכולו, רובם בוואתי או לידה. זו הסיבה המבנית שאיתקה מרגישה ריקה יותר מגודלה: עיירה אחת, והרבה צלע הר בין כל השאר.

הרבה ממה שרואים כאן צעיר יותר ממה שמקום שקשור לסיפור בן 3,000 שנה אמור להיראות. באוגוסט 1953 פגעה רעידת אדמה גדולה בדרום הים היוני ומחקה את רוב הבניינים באיתקה ובקפלוניה השכנה; הכפרים נבנו מחדש בעשורים שאחריה, ולכן הנמלים יכולים להיראות מסודרים וחדשים ולא עתיקים.

איתקה יושבת באמצע האיים היוניים, מול החוף המערבי של יוון, צמודה לקפלוניה הגדולה בהרבה ממערב, ומדרום ללפקדה. המיקום הזה, צמוד לאי גדול יותר עם שדה תעופה, הוא כל המפתח להגעה אליה.

איך מגיעים לאיתקה: מחליפים סירה בקפלוניה

לאיתקה אין שדה תעופה, ואין מעבורת ישירה מפיראוס, הנמל של אתונה. אז כמעט כולם מגיעים באותה דרך: טסים לקפלוניה השכנה, ואז חוצים במעבורת קצרה, כשהקפיצה המהירה ביותר יוצאת מסאמי בחוף המזרחי של קפלוניה ונוחתת בפיסאטוס, הנמל שבאמצע איתקה. הבינו את החלפת הסירה הזאת, וכל הטיול מסתדר.

מעבר לקו הראשי, לאיתקה יש שלושה נמלים קטנים, ואתי בדרום, פיסאטוס באמצע ופריקס בצפון, וסירות מגיעות אליהם מיותר מכיוון אחד. פיסאטוס עושה את רוב העבודה: חוץ מהמעבר מסאמי, הוא מקבל את הסירות מהיבשה מאסטקוס ואת ההפלגה הארוכה מפטרס, ושתיהן פועלות כל השנה. פריקס היא הדלת הצפונית, עם קווי קיץ מאסטקוס ומלפקדה. ואתי מקבלת הכי מעט. בפועל, הסירה שאתם מצליחים לתפוס קובעת לעתים קרובות באיזה משלושת הנמלים תנחתו, ולא להפך.

תרשים: Greece Trips. מותר לשימוש חוזר עם קרדיט - CC BY 4.0.

מאיפה	הנמל הרגיל באיתקה	העונה
סאמי, קפלוניה	פיסאטוס, המעבר הראשי הקצר, כ-20 דקות	כל השנה, מדי יום
אסטקוס, ביבשה	פיסאטוס, ופריקס בקיץ	כל השנה
פטרס, ביבשה	פיסאטוס, הדרך הארוכה	כל השנה
לפקדה	פריקס או פיסאטוס	בקיץ בלבד

אל תבנו תוכנית לאותו יום על חיבור צפוף. המעברים קצרים, אבל לוחות הזמנים מתדלדלים מאוד מחוץ לחודשי הקיץ ויכולים לזוז עם מזג האוויר, אז השאירו לעצמכם מרווח בין המעבורת מקפלוניה לכל מה שהזמנתם בצד השני. למכניקה של כרטיסים, מפעילים וזמנים, ראו איך עובדות המעבורות באיים היווניים. איתקה היא אחד האיים שאין בהם מסלול המראה בכלל, והרשימה של לאילו איים יש שדה תעופה מראה איפה היא עומדת, ולמה קפלוניה עושה בשבילה את הטיסות.

מתי לנסוע לאיתקה

העונה באיתקה נמשכת בערך מאפריל עד אוקטובר, והחודשים הטובים ביותר שלה הם עונות המעבר: מאי ויוני, וספטמבר עד תחילת אוקטובר. אז הימים חמים, הים עדיין טוב לשחייה, הגבעות קרירות מספיק להליכה, ויאכטות הקיץ התדלדלו. יולי ואוגוסט הם החמים והעמוסים ביותר, אם כי איתקה אף פעם לא נעשית צפופה באמת.

העונה מתחלקת לפי מה שאתם רוצים ממנה. אם באתם לשחות ולשכב על חוף, שיא הקיץ הוא החלון: המים הכי חמים וכל טברנה וכל השכרה פתוחות. אם באתם ללכת, עונות המעבר נדיבות הרבה יותר, כי העליות החשופות מענישות בצהרי יולי ונעימות ביוני או בסוף ספטמבר.

בואו מחוץ לחלון הזה והאי מתכנס פנימה. רבות מהטברנות הקטנות, מהחדרים ומחברות ההשכרה נסגרות לחורף, המעבורות יורדות לטפטוף, וואתי הופכת לכפר עובד ולא לנמל מלא מבקרים. האביב והסתיו נותנים לכם את הטוב משני העולמות, דלתות פתוחות וסמטאות שקטות. איך זה משתלב בלוח השנה היווני הרחב, ראו הזמן הטוב ביותר לבקר ביוון.

הנמלים והכפרים: ואתי, קיוני, פריקס, סטאברוס

איתקה היא בעצם קומץ כפרי נמל והכבישים המתפתלים שמחברים ביניהם, והמקום שבו אתם ישנים קובע את הטון של כל הטיול. יש שלוש אפשרויות עיקריות.

ואתי היא הבירה והעיירה היחידה, מקובצת סביב המפרץ העמוק שלה בדרום. כאן מתרכזים המעבורות והשירותים: החנויות, כרטיסי הסירות, המבחר הרחב ביותר של חדרים ומקומות אוכל, וחזית מים שנשארת ערה בערב. התבססו כאן אם אתם רוצים מקום עם דופק, חיבורים נוחים וההליכה הקצרה ביותר לסירת הבוקר.

קיוני ופריקס הם הנמלים הקטנים בצפון, כמה קילומטרים מפותלים זה מזה, והם מחליפים מבחר בשקט. שניהם תחנות שייט פעילות, ובערבי קיץ הרציפים שלהם מתמלאים ביאכטות שעוגנות עם הירכתיים לרציף, והצוותים אוכלים כמה מטרים מהסירות שלהם. התבססו כאן אם אתם רוצים ארוחות ערב על הנמל ומים שקטים יותר מחנויות ואפשרויות; הקצב איטי יותר והלילות מתחילים מוקדם יותר.

סטאברוס והכפרים הגבוהים יותר, אנוגי, אקסוגי ופרחורי, יושבים למעלה בארץ ההליכה שבצפון, עתיקים וחקלאיים יותר, קרובים יותר לתחילת השבילים ולאתרים הארכיאולוגיים מאשר לים. חדרים וטברנות דלילים יותר כאן למעלה, אז זה בסיס להולכים ולנהגים שרוצים את הגבעות ליד הדלת ולא אכפת להם לנסוע למטה לארוחת ערב.

הכלל הפשוט: התבססו בוואתי בשביל שירותים ומעבורות, ועלו צפונה בשביל שקט והליכה. שום מקום לא רחוק בקילומטרים, אפשר לנסוע בין כולם בפחות משעה, אבל הכבישים איטיים וחשוכים בלילה, אז רוב האנשים בוחרים בסיס אחד ונותנים לסירה או לנסיעה קצרה לטפל בשאר. אם אתם אוהבים אי קטן ולא ממהר כזה, פאקסוס בצפון הים היוני הוא בן הדוד הטבעי שלו, קטן עוד יותר ותלוי בסירות באותה מידה.

חופים ושחייה באיתקה

הדבר הכי שימושי לדעת על החופים של איתקה הוא ממה הם עשויים. רובם חלוקים ולא חול, קטנים, ויורדים ישר למים צלולים ועמוקים, ורק מעטים מאורגנים עם מיטות שיזוף ומקום לשכור שמשייה. הביאו נעלי מים בשביל האבנים ושאו צל ומים משלכם, והשחייה הופכת להנאה ולא להפתעה.

הם פרושים לאורך סולם של מאמץ. הקלים ביותר הם המפרצונים ליד ואתי, פיליאטרו ודקסה, נסיעה קצרה מהעיירה עם מקום לחנות. בצפון, ליד קיוני ופריקס, מפרצים קטנים כמו סרקיניקו וסקינוס מתגמלים את הנסיעה במים צלולים יותר ובפחות אנשים. ובקצה נמצאים החופים שאי אפשר פשוט להגיע אליהם ברכב: גידאקי, החוף המוערך ביותר באי, נגיש ברגל מעל הכף מוואתי או בסירה הקטנה שמשיטה לשם בקיץ, וההליכה היא בדיוק הסיבה שהוא נשאר ריק.

אם יום חוף בעיניכם הוא חול רך, שורה של מיטות שיזוף ובר שמגיש פראפה עד המגבת, איתקה תאכזב אתכם, והוגן לומר את זה. מה שהיא מציעה במקום זה הוא מים צלולים, מעט אנשים ותחושה שמצאתם את המפרצון ולא הזמנתם אותו. זה מתאים לשחיינים ולהולכים; זה לא מתאים למשפחה שצריכה חול רדוד וצל מוכן. איך נראים באמת הים והחופים ביוון, ראו איך נראה הים ביוון.

הליכה באיתקה: הטוב ביותר באי הוא ברגל

ההליכה היא הסיבה שאיתקה מתגמלת יותר מטיול יום. הטוב ביותר באי הוא לא אתר שנוסעים אליו אלא רשת של שבילים בין הכפרים ולמעלה אל הגבעות, וטיול רגלי באיתקה פירושו לחבר את החוטים האלה ולא לסמן פסגה אחת.

כמה מסלולים נושאים את רוב ההולכים:

• מאנוגי לקיוני, ירידה בינונית במורד הגבעה מהכפר העליון העתיק אל הנמל הצפוני.
• מוואתי לפיליאטרו, טיול חוף נינוח אל מפרצון שחייה קל.
• השביל מעל הכף מוואתי לכיוון גידאקי, שמחליף עלייה בחוף ריק.
• העלייה לכיוון הר נריטוס מצד סטאברוס, ההליכה הגבוהה של האי, בשביל נופים רחוקים על קפלוניה ולפקדה.
• המסלולים בנושא הומרוס בצפון, שמחברים את הכפרים לאתרים שהמסורת קושרת לאודיסאה.

הסימון משתנה ממסלול למסלול: בחלק מהשבילים יש אבנים צבועות ושלט מדי פעם, באחרים כמעט כלום, וחלק גדול מהרשת נשמר פתוח על ידי מדריכי הליכה מקומיים וחובבים ולא על ידי מערכת שבילים מסומנת אחת. עיריית איתקה מפרסמת מדור של הליכות ושבילים, אבל זה דף דל שמפנה אתכם למפעילי טבע מקומיים ולא מחזיק את פרטי המסלולים בעצמו. התייחסו לשילוט כעזרה, לא כהבטחה: קחו מים ואוכל, נעלו נעליים מתאימות, התכסו מפני השמש, וצלמו או הורידו מסלול לפני שאתם יוצאים.

ההליכה כאן היא הנאה של עונות המעבר. העליות החשופות, ובראשן מסלול נריטוס, הן עבודה קשה בצהרי יולי או אוגוסט ותענוג במאי, ביוני או בסוף ספטמבר, כשהחום נסוג. נקודות תחילת השבילים פזורות לאורך האי, אז רוב ההולכים משלבים את השבילים עם רכב שכור; עוד על האם צריך כאן רכב. כמה מהמסלולים האלה הם גם הליכות בנושא הומרוס לכיוון המערות וההריסות שהאי קושר לאודיסאוס כבר אלפי שנים, וזה מקום טוב להיות כנים לגבי כמה מזה מוכרע.

שאלת אודיסאוס: ביתו של גיבור, או האי הלא נכון?

לפי המסורת, כן: הומרוס מציין את איתקה כביתו של אודיסאוס, ומטיילים מגיעים לאי על בסיס זה כבר קרוב לשלושת אלפים שנה. אם האי המודרני שנקרא איתאקי הוא האיתקה של השירים, זו שאלה אחרת ולא מוכרעת, ומבקרים כנים משאירים אותה פתוחה ולא סגורה.

הוויכוח אמיתי, ושמות רציניים קשורים אליו. בתחילת המאה העשרים הארכיאולוג הגרמני וילהלם דרפפלד מיקם את האיתקה של הומרוס בלפקדה הסמוכה, לא כאן. מאה שנה אחר כך, בספרו מ-2005, Odysseus Unbound, טען רוברט ביטלסטון שחצי האי פאליקי שבמערב קפלוניה, שאולי היה אי נפרד בתקופת הברונזה לפני שמפולות חיברו אותו לשאר, מתאים לתיאור של הומרוס יותר מאיתקה המודרנית. מול הקריאות האלה, חפירות באי הנוכחי, כולל עבודה שקשורה לבית הספר הבריטי באתונה, נחשבות בעיני רבים לתמיכה בזיהוי המסורתי. השאלה לא הוכרעה, ואולי לא תוכרע לעולם.

אי הוודאות הזאת היא סיבה ללכת בין האתרים בסקרנות ולא לתייק אותם כהוכחה. מערת הנימפות מעל מפרץ פוליס, ההריסות ליד סטאברוס שנקראות מזמן בית הספר של הומרוס, האקרופוליס שעל הגבעה באטוס והממצאים במוזיאון הארכיאולוגי הקטן של ואתי שווים כולם את הזמן שלכם, כמקומות שהמסורת קושרת לאודיסאה, לא ככתובות מאומתות. כשעל שלט או בספר מדריך הריסה נקראת ארמון אודיסאוס, קראו את זה כקול המסורת, לא כעובדה שמישהו הוכיח, וההליכה רק תרוויח מזה.

למי איתקה מתאימה (ומי צריך לוותר)

לחלק מהמטיילים איתקה היא בחירה קלה, ולאחרים התשובה הכנה היא לא, ולדעת לאיזו קבוצה אתם שייכים חוסך מעבורת מבוזבזת. בחרו בה אם אתם רוצים שקט ולא המולה: זוגות ומטיילים עצמאיים, הולכים, שייטים וצוותי יאכטות שכורות, כל מי שנמשך לקשר להומרוס, ובעיקר כל מי שכבר נוסע לקפלוניה ויכול להקדיש יום או כמה לילות לאי השכן.

ותרו עליה, ובחרו במקום אחר, אם אתם רוצים לנחות ולהיות במלון בתוך עשרים דקות, אם אתם צריכים חופי חול מאורגנים ומיטת שיזוף עם בר מאחוריה, או אם הערב שלכם מתחיל רק כשהמוזיקה מתחילה. החדרים באיתקה הם בתי הארחה ווילות קטנות ולא אתרי נופש גדולים, והלילות שלה הם ארוחת ערב ארוכה על הרציף ומשקה בין הסירות. זה האי שעובד כמתוכנן, לא חיסרון.

בתוך טיול, איתקה משתלבת הכי טבעי כתוספת של שניים עד ארבעה לילות לקפלוניה, או כתחנה איטית אחת במסלול ארוך יותר בים היוני; המכניקה של חיבור התחנות נמצאת במדריך לקפיצה בין איים. אז עשו את המתבקש: בחרו בסיס, חצו מקפלוניה, לכו במסלול ושחו במפרצון, והשאירו את רשימת המשימות על המעבורת.

שאלות נפוצות על איתקה

איך מגיעים לאיתקה, יוון?

אין שדה תעופה באיתקה ואין מעבורת ישירה מאתונה. רוב האנשים טסים לקפלוניה ולוקחים את המעבורת הקצרה, מסאמי לנמל פיסאטוס שבאיתקה, מעבר של כעשרים דקות שפועל מדי יום כל השנה. סירות מגיעות לפיסאטוס גם מאסטקוס ומפטרס שביבשה, ולפריקס מלפקדה בקיץ. לוחות הזמנים מתדלדלים מחוץ לעונה.

האם שווה לבקר באיתקה?

כן, אם אתם רוצים אי קטן, שקט וירוק של כפרי נמל והליכות בגבעות, ולא אכפת לכם להחליף סירה כדי להגיע אליו. לא, אם אתם צריכים שדה תעופה, חופי חול מאורגנים, אתרי נופש או חיי לילה, ואז קפלוניה השכנה תתאים לכם יותר. איתקה מתגמלת מטיילים שבאים בשביל שקט ולא בשביל רשימת משימות.

האם איתקה היא באמת ביתו של אודיסאוס?

לפי המסורת, כן: הומרוס מציין את איתקה כביתו של אודיסאוס, ומבקרים בה על בסיס זה כבר אלפי שנים. אבל חוקרים חלוקים אם האי המודרני הוא האיתקה של הומרוס, עם תיאוריות שממקמות אותה בלפקדה (דרפפלד) או בחצי האי פאליקי שבקפלוניה (הספר Odysseus Unbound של רוברט ביטלסטון). השאלה נשארת פתוחה.

האם צריך רכב באיתקה?

רכב או קטנוע הופכים את איתקה לקלה הרבה יותר: הכפרים, החופים ונקודות תחילת השבילים פזורים לאורך כבישים מפותלים, והאוטובוס הוא שירות קטן שיוצא מוואתי ומקשר את הכפרים הצפוניים בכמה יציאות בודדות. מוניות פועלות מסביב לשעון ומחכות לסירות בפיסאטוס ובפריקס, ושהייה בלי רכב שמבוססת בוואתי, עם סירות והליכות, עובדת טוב אם מתכננים סביבה.

האם החופים באיתקה חוליים?

ברובם לא. החופים באיתקה הם בעיקר חלוקים, קטנים, ולעתים קרובות בלי מיטות שיזוף או מתקנים, וכמה מהם, כמו גידאקי, נגישים רק בסירה או ברגל. הביאו נעלי מים, צל ומים, והתייחסו לחלוקים במקום חול כאופי של האי ולא כפגם.

כמה ימים צריך באיתקה?

שניים עד ארבעה לילות מתאימים לרוב האנשים: מספיק זמן כדי להתמקם בכפר, לחצות מקפלוניה, ללכת במסלול או שניים ולשחות, בלי שייגמר לכם האי. טיול יום אחד מקפלוניה עובד, אבל הוא מקצר את ההליכה. ימים של עונות המעבר נמתחים הכי רחוק.