חופים בלימנוס

ללימנוס יש קו חוף של חופי חול ארוכים שכמעט אף אחד לא נמצא עליהם. באי בגודל כזה זה באמת חריג, וזו הסיבה הטובה ביותר לבוא לכאן בשביל השחייה ולא בשביל המצודה. המלכוד נמצא באותו משפט: אי גדול כל כך מפזר את החופים שלו, ונוסעים ביניהם ברכב. איפה החול.

איפה החול: בדרום ובמזרח. החופים הארוכים, החוליים והרבים נמצאים שם, וליד החוף הזה כדאי להתמקם אם החוף הוא מטרת הטיול.

פלאטי, ליד העיירה. הקרוב ביותר למירינה מבין החופים הטובים, ולכן זה החוף שלכם ביום ההגעה וביום העזיבה, בלי לארגן סביבו שום דבר.

תאנוס ונבגאטיס. שני השמות שאנשים משתמשים בהם לחול הארוך שבדרום, והזוג שרוב המבקרים מוצאים את עצמם מחליפים ביניהם.

קרוס, שהוא ספורט אחר לגמרי. בחוף המזרחי, והוא מפרץ רציני לגלישת רוח ולקייטסרפינג, ולא חוף שמדי פעם נושבת בו בריזה. אם אף אחד בקבוצה שלכם לא עומד על גלשן, תחזית של רוח היא סיבה להיות בחוף הדרומי במקום. אם מישהו כן, זה יעד בפני עצמו.

למה החופים נשארים ריקים. לימנוס הוא אי חקלאי פעיל ושטוח, שמגדלים בו חיטה וגפנים ורועים בו כבשים, ומעולם לא עוצב מחדש סביב מבקרים כמו שקורה בדרך כלל לאי בגודל שלו. החול הריק הוא תוצאה של זה ולא טענה שיווקית, וזו גם הסיבה שלא כדאי לצפות לשורת שירותים מאחוריו.

החוף המוזר, אם אתם רוצים יותר מחול. המקור הוולקני של האי ניכר בחופי הסלע הכהים שלו, ובחוף הצפוני, בגומאטי, יש שדה דיונות של ממש שהרוח מעצבת, שאנשים קוראים לו המדבר של לימנוס. יום שמשלב שחייה עם הליכה בשדה דיונות לא זמין בהרבה איים יווניים.

שוב, הרכב. רכב הוא הכרחי כאן. האי גדול ומפוזר, וההבדל בין חוף אחד לקו חוף שלם הוא עניין של תחבורה בלבד. באילו איים צריך רכב עוסק בשאלה הזאת.

לקרוא את המים. זה צפון הים האגאי, והאי נמוך ופתוח, כך שהרוח מגיעה אליו, וזו בדיוק הסיבה שקרוס עובד כמפרץ גלישה. עם חופים שפונים לכמה כיוונים, בדרך כלל יש צד מוגן. קראו את הים כשאתם מגיעים, ולא תיאור שלו. איך נראה הים ביוון מסביר את המנגנון.

ארבעה לילות הם המינימום שמכסה את המצודה, הדיונות, האתרים בצפון-מזרח וכמה חופים. המדריך שלנו ללימנוס מכסה את האי כולו, ומה לעשות בלימנוס מכסה את המבצר ואת שתי הערים העתיקות.