מסלול טיול בהידרה: יומיים בלי גלגלים

רוב המבקרים רואים את הידרה ביום אחד. אחרי שהמעבורת המהירה האחרונה יוצאת וסירות היום מתרוקנות מהנמל, זה אי שקט ואיטי יותר, והתוכנית הזאת בנויה לשני הלילות שרוב האנשים לא נותנים לו. כל השאר נמצא במדריך להידרה.

לפני שיוצאים: לארוז לאי בלי גלגלים

הכלל הוא לא גימיק בשביל המבקרים. מכוניות פרטיות, אופנועים וקטנועים אסורים בכל האי, וגם אופניים. אנשים וסחורות נעים ברגל, על חמורים, פרדות או סוסים, ובמוניות ים.

שתי השלכות מעשיות. המזוודות עולות לעיירה בעגלת יד או על פרד, כך שמזוודה גדולה על גלגלים היא התיק הלא נכון כאן. והעיירה מטפסת בתלילות, כך שהנעליים חשובות כאן יותר מאשר באי שטוח.

כמעט כולם גרים ביישוב אחד, העיירה הידרה, שנקראת גם נמל הידרה, שמתנשאת סביב הנמל בפרסה של בתי אבן אפורה שנערמים במעלה המדרון כמו מושבים בתיאטרון. מעבר לה יש כמה כפרי חוף קטנים, ומאחוריה גבעות חשופות, מנזרים ושבילי הליכה. אין עיירה שנייה שמתחרה על תשומת הלב שלכם.

יום 1: להגיע מאוחר, ולקחת את הנמל בחזרה

הגיעו בסירה של אחר הצהריים אם אפשר. בצהריים הנמל שייך למטיילי היום; בתחילת הערב כבר לא, וההבדל הזה הוא כל הטיעון ללינה.

את הערב הראשון תנו לעיירה הידרה עצמה. לכו לאורך כל הקשת של חזית המים, ואז טפסו אל הסמטאות שמאחוריה, שמתרוקנות כמעט מיד. האבן אפורה ולא מסוידת, את האחוזות בנו משפחות של ספנים, והתמונה נשארת שלמה כי לא נתנו לשום דבר לשנות אותה.

אכלו על המים וראו את המעבורת המהירה האחרונה יוצאת. זה הרגע שבו האי משתנה.

יום 2: שביל החוף, ושחייה

בהידרה יש מעט חופים, הם קטנים, ולרובם מגיעים במונית ים או ברגל. זו לא מגבלה שצריך לעקוף, אלא הצורה של היום.

שביל החוף מערבה מהעיירה לכיוון בליכוס הוא ההליכה שכדאי לעשות: שעה בערך על שביל מישורי מעל המים, דרך קמיני, עם משטחי שחייה ומפרצים קטנים לאורכו. צאו אליו בבוקר, שחו בקצה, ואכלו בבליכוס לפני שאתם הולכים בחזרה או חוזרים במונית ים.

החלופה היא לקחת מונית ים ישר לאחד המפרצים הרחוקים יותר וללכת בחזרה. כך או כך, המים הם העיקר של היום השני.

יום שלישי אופציונלי: המנזרים שלמעלה

אם יש לכם יום שלישי, עלו למעלה. מאחורי העיירה הגבעות חשופות, ושביל מטפס אל המנזרים שעל הרכס, עם כל המפרץ הסרוני פרוש למטה.

זו הליכה תלולה וחשופה בלי צל, כך שבקיץ היא משימה לאור ראשון, ובאביב או בסתיו היא תענוג. זו גם הדרך היחידה לראות כמה קטן באמת החלק המיושב של האי הזה.

איך להתאים את זה

כטיול יום. רדו מהסירה, לכו לאורך הנמל, טפסו אל הסמטאות, לכו חלק משביל החוף, שחו, וחזרו. זה יום טוב, והוא הגרסה העמוסה ביותר של האי. מאתונה להידרה מכסה את ההפלגה.

עם ילדים. היו מציאותיים. העיירה היא מדרגות, אין שום גלגלים, ולחופים צריך הליכה או סירה. ספצס, בהמשך הקו, קלה הרבה יותר עם משפחה, והידרה או ספצס מפרט את ההבדל.

בחורף. שקט עוד יותר ויפה באמת, עם פחות סירות ועיירה שחוזרת להיות עיירה.

בלולאה סרונית. שני לילות כאן ושלושה בספצס זו הצורה שרוב הטיולים רוצים. דילוג בין האיים הסרוניים נותן את סדר התחנות.

לאן זה מביא אתכם

יומיים בהידרה: הגיעו אחר הצהריים וקבלו את הנמל אחרי שסירות היום הולכות, לכו בשביל החוף מערבה לבליכוס ושחו ביום השני, וטפסו למנזרים ביום השלישי אם יש לכם אחד. ארזו תיק שאפשר לסחוב במדרגות, לבשו משהו שאפשר ללכת בו, ותכננו את הטיול סביב המעבורת המהירה האחרונה ולא סביב הראשונה.

תשובות מהירות

כמה ימים צריך בהידרה?

שני לילות הם נקודת האיזון: ערב אחד לנמל אחרי שסירות היום עוזבות, ויום מלא אחד לשביל החוף ולשחייה. טיול יום מראה לכם את העיירה, שהיא רוב מה שאנשים באים בשבילו, אבל לא את האי שמופיע בערב.

האם מכוניות באמת אסורות בהידרה

כן. מכוניות פרטיות, אופנועים, קטנועים ואופניים אסורים כולם בכל האי. הכול נע ברגל, על חמורים, פרדות או סוסים, או במונית ים, והאיסור נאכף ולא נשען על מנהג. זו הסיבה שעיירת האבן נשארה שלמה.

האם יש חופים בהידרה?

מעט, קטנים, ולרובם מגיעים ברגל או במונית ים. שוחים כאן מסלעים וממשטחים לא פחות מאשר מחול. שביל החוף מערבה מהעיירה לכיוון בליכוס, דרך קמיני, הוא הדרך הטובה ביותר לשלב הליכה עם שחייה.

מה לארוז להידרה?

תיק שאפשר לסחוב, ונעליים שאפשר לטפס בהן במדרגות. אין שם שום כלי רכב עם גלגלים, כך שהמזוודות עולות לעיירה בעגלת יד או על פרד, ומזוודה גדולה על גלגלים היא בחירה לא נכונה.