סליארה: מפרצון שבו החול הוא שיש טחון

סליארה, שלרוב קוראים לה מארבל ביץ’, היא הגרסה הקיצונית: מפרצון קטן של לובן מבריק מול מים צלולים, שמגיעים אליו בדרך עפר משובשת.

תרשים: Greece Trips. מותר לשימוש חוזר עם קרדיט - CC BY 4.0.

למה הוא לבן

בטאסוס חוצבים שיש לבן מאז העת העתיקה, ועדיין חוצבים.

רואים אותו בחתכי הכביש, באבק שעל העלים ליד המחצבות, ובמים: חלק מחופי האי לבנים כי החול הוא שיש טחון.

סליארה היא המקום שבו זה מגיע הכי רחוק. הבוהק הוא לא פילטר ולא תעתוע של אור - זה החומר עצמו.

הדרך

מגיעים אליו בדרך עפר משובשת, וזה הדבר המעשי היחיד שצריך לדעת, והסיבה שהמפרצון לא עמוס יותר ממה שהוא.

אנחנו לא נותנים אורך, סוג משטח או המלצה על רכב. המדריך שלנו אומר “דרך עפר משובשת” ותו לא, וזו הערכה שעושים כשרואים את הדרך, ולא מתוך עמוד.

שאר החופים של טאסוס

גולדן ביץ’ ופרדייז בחוף המזרחי הם החופים החוליים הארוכים.

אליקי, בדרום-מזרח, היא הטובה שבהם: מפרץ כפול על לשון יבשה, עם מחצבת שיש עתיקה שנכנסת לים ועמודים שעדיין מונחים במקום שבו נחצבו.

הצמד הזה הוא האי בזעיר אנפין: בסליארה השיש הוא החוף, ובאליקי הוא ההיסטוריה, ובשני המקרים זו אותה אבן.

האי שמסביב

אי עגול ומכוסה אורנים מול חוף צפון יוון, שמגיעים אליו במעבורת רכב קצרה, בלי צורך לטוס.

כביש טבעתי אחד מקיף את האי, כ-100 קילומטר, וכמעט הכול יושב עליו. פנים האי הוא הרים ואורנים.

לימנאס, העיירה הראשית בחוף הצפוני, בנויה על גבי העיר העתיקה: אגורה, תיאטרון חצוב במדרון מעל הנמל, והמוזיאון הארכיאולוגי. ההליכה אל האקרופוליס שמעל התיאטרון היא השעה הטובה ביותר באי.

מידע מעשי

איך מגיעים: במעבורת רכב מקרמוטי, ליד שדה התעופה של קוואלה, בכ-35 דקות, או מקוואלה בזמן ארוך יותר. אין שדה תעופה באי. מסלוניקי לטאסוס מכסה את הדרך.

קחו את הרכב. כל העניין בטאסוס הוא הכביש הטבעתי, וסליארה נמצאת מחוצה לו, בסוף אותה דרך עפר.

ארבעה או חמישה לילות אם אתם רוצים את החוף ואת פנים האי.

שאלות נפוצות

למה החול לבן? זה שיש טחון. באי חוצבים שיש מאז העת העתיקה.

אפשר לעבור בדרך? אנחנו אומרים רק את מה שהמדריך שלנו אומר: היא משובשת. תסתכלו עליה לפני שאתם מכניסים אליה רכב שכור.

יש משהו בחוף? אנחנו לא טוענים דבר לגבי מתקנים - העמודים שלנו מתארים את המפרצון ולא את השירותים בו.

להמשך קריאה

המדריך שלנו לטאסוס מכסה את הצד המעשי, אליקי מכסה את מפרץ המחצבה, והחופים מכסים את החוף שלאורך הכביש הטבעתי.