רוב האנשים שמביאים רחפן ליוון מגלים את הביורוקרטיה בשדה התעופה, וזה הזמן הלא נכון. המסגרת החוקית היא זו של האיחוד האירופי שחלה בכל מדינות ה-EASA החברות, עם תוספת יוונית אחת מעליה: פלטפורמת מרחב אווירי לאומית שדרכה מדווחים על הטיסות. שני החלקים צריכים להיות מטופלים לפני הנסיעה, לא עם ההגעה.
העמוד הזה מתאר את מבנה המערכת ומציין מי מנהל אותה. זה לא ייעוץ משפטי, והוא לא מאשר שום דבר. כללי הרחפנים משתנים, והמקור היחיד שכדאי לפעול לפיו הוא הרשות עצמה: רשות התעופה האזרחית של יוון, שמפרסמת איפה מותר לטוס, ופלטפורמת המרחב האווירי DAGR, שדרכה מודיעים על טיסות. בדקו את שתיהן לפני שאתם מטיסים.
שתי השכבות
השכבה האירופית. יוון מיישמת את המסגרת האירופית המשותפת, כלומר רישום כמפעילי כלי טיס בלתי מאויש (UAS) נדרש כמעט לכל דבר שיש עליו מצלמה. אם אתם כבר רשומים במדינה אחרת החברה ב-EASA, הרישום הזה בא איתכם.
השכבה היוונית. על טיסות מודיעים דרך DAGR, פלטפורמת המרחב האווירי הלאומית לרחפנים, שמראה גם אילו אזורים פתוחים, מוגבלים או אסורים. זה השלב שתופס מבקרים לא מוכנים, כי ברוב המדינות האחרות אין לו מקבילה.
הירשמו לפני הנסיעה, לא כשאתם מגיעים
הדבר השימושי ביותר בעמוד הזה. רישום הוא לא משהו שמסיימים בשער העלייה למטוס.
אם אתם רשומים במדינה אחרת החברה ב-EASA, קחו איתכם את ההוכחה. אם לא, אתם נרשמים ביוון, והתהליך לוקח זמן ולא דקות. מבקרים מחוץ לאיחוד האירופי צריכים להתייחס לזה כמשימה שמתחילים הרבה לפני הטיול, ולא כפורמליות.
את הדרישות העדכניות ואת זמני הטיפול בדקו ישירות מול HCAA. אלה בדיוק הפרטים שהעמוד הזה לא ידפיס, כי הם מתיישנים מהר, ומספר שגוי כאן גרוע יותר מהיעדר מספר.
הכללים שחלים ברגע שאתם באוויר
שניים מהם כדאי לזכור בעל פה, כי הם יציבים, ואלה בדיוק הכללים שאנשים מפרים בלי להתכוון.
תקרת גובה. המגבלה האירופית הסטנדרטית היא 120 מטר מעל פני השטח.
קו ראייה ישיר. אתם שומרים את כלי הטיס במקום שבו אתם רואים אותו, או מטיסים עם צופה שרואה אותו.
כל השאר - המרחק מאנשים, מאזורים בנויים ומשדות תעופה - נקבע לפי הסיווג של כלי הטיס שלכם ולפי האזור שבו אתם נמצאים, וזה בדיוק מה שפלטפורמת DAGR קיימת כדי לומר לכם.
אזורי האיסור המוחלט, ולמה זה חשוב ביוון יותר מבמקומות אחרים
את החלק הזה כדאי לקחת ברצינות, ולא כעוד סעיף שגרתי.
ביוון יש מספר גדול של מתקנים צבאיים, כולל מתקנים שחשיבותם חורגת הרבה מעבר ליוון, והם מסומנים במערכת המרחב האווירי. טיסה ליד אחד מהם היא לא בעיה של ניירת. אנשים נעצרו ונחקרו פלילית בגלל זה, כולל מבקרים שלא הבינו מה נמצא בצד השני של הגבעה.
אתרים ארכיאולוגיים הם הקטגוריה הנוספת שכדאי לציין בשמה. צילום באתר מוגן הוא עניין של היתר שמטפלות בו רשויות התרבות ולא רשויות התעופה, כלומר שוב תהליך נפרד, שמוסבר בכללי ההתנהגות באתרים ארכיאולוגיים.
אם אתם לא בטוחים שנקודה מסוימת פנויה, התשובה היא לבדוק בפלטפורמה ולא לנסות.
איפה באמת שווה לסחוב רחפן
נכתוב את זה ביושר, כי התשובה היא לא בכל מקום. האיים שבהם רחפן מוסיף הכי הרבה הם אלה שהצורה שלהם היא העיקר: הקלדרה של סנטוריני, קו החוף הוולקני המקומט של מילוס, המצוקים של פולגנדרוס, החופים של לפקדה.
המקומות שבהם הוא מוסיף הכי מעט הם הצפופים, שם גם הכללים לגבי אנשים וגם הקושי המעשי פועלים נגדכם.
לאן זה מביא אתכם
יוון מפעילה את מסגרת הרחפנים של האיחוד האירופי ובנוסף מערכת הודעות לאומית, ושתיהן דורשות טיפול לפני הנסיעה. הירשמו מראש, הודיעו על הטיסה דרך DAGR, הישארו מתחת לתקרה ובקו ראייה, והתייחסו לאזורים צבאיים כאיסור מוחלט. הכללים משתנים, אז קראו אותם אצל רשות התעופה האזרחית של יוון ובפלטפורמת DAGR, ולא בשום עמוד אחר, כולל זה.
תשובות מהירות
אפשר להטיס רחפן ביוון כתיירים?
כן, במסגרת הכללים האירופיים שיוון מיישמת, בתנאי שאתם רשומים כמפעילי כלי טיס בלתי מאויש (UAS) ומודיעים על הטיסה דרך פלטפורמת המרחב האווירי הלאומית DAGR. את שני השלבים צריך לעשות לפני הנסיעה, לא כשמגיעים.
צריך לרשום רחפן ביוון?
אם אתם כבר רשומים במדינה אחרת החברה ב-EASA, הרישום הזה מוכר. אם לא, אתם נרשמים ברשות התעופה האזרחית של יוון, והתהליך לוקח זמן, אז התחילו אותו הרבה לפני הטיול.
מה זה DAGR?
פלטפורמת המרחב האווירי הלאומית של יוון לרחפנים, שבה בודקים אם אזור פתוח, מוגבל או אסור, ושדרכה מודיעים על טיסות. זה השלב הייחודי ליוון שמבקרים מפספסים הכי הרבה.
איפה אסור להטיס רחפן ביוון?
קודם כול מתקנים צבאיים: הם מסומנים במערכת המרחב האווירי, ואנשים נעצרו על טיסה בקרבתם. הקטגוריות האחרות הן שדות תעופה, אזורים מוגבלים שמופיעים ב-DAGR, ואתרים ארכיאולוגיים מוגנים, שבהם צילום הוא עניין של היתר נפרד.